כמנהלת ותיקה וכמשרתת גאה של כמה חתולים מתוקים, חוויתי רגע של התגלות -ממש נורה שנדלקה בראשי . הבנתי שהסוד לעיצוב נכון של הקריירה עבור מנהלות צעירות לא טמון בהכרח בספרים מאובקים או בסמינרים יקרים מדי. הוא בכלל מכורבל על הספה שלי, מביע את דעתו שוב ושוב על בחירות החיים שלי בנפנוף הזנב שלו או בגרגור עז.
אני נרגשת להציג לך את גורו הקריירה החדש שלך: החתול הביתי שלך.
בואי נצא יחד למסע עטור שפמים דרך "תשעת שיעורי המנהיגות", כפי שלימדו אותי חתוליי בהווה ובעבר :
1. אמנות תנומת הכוח: בואי נגדיר מחדש את האיזון בין העבודה לחיים
דמייני את זה: השעה 14:00, ובזמן שעמיתיך לעבודה נוהרים למטבח לקפה שיציל אותם מעייפות השעה הזו , המנכ"לית החתולית שלך מדגימה במומחיות את אמנות תנומת הכוח. חתולים ישנים 12-16 שעות ביום, ועדיין הם שולטים בממלכותיהם ביד ברזל.
מה הלקח? מנוחה אינה עצלנות; היא אסטרטגיה.
בעולם המהלל שחיקה ושעות עבודה סביב השעון , אני ממליצה לך ללמוד מהחתולה שלך.
דאגי לשבץ ביומך העמוס POWER NAP של 20 דקות. אני כמובן לא מתכוונת להציע שתפרשי מזרן על הרצפה במשרד ותישני בפועל באמצע היום .(למרות שאני חייבת להודות שב 22 שנות עבודתי בארגונים גדולים , לא פעם חלמתי שזה יהיה אפשרי) , אלא שתאמצי הרגל או שניים שמוציא אותך מבועת העשייה הבלתי נגמרת וממלא אותך.
עבורי ,יציאה לטבע שסמוך למשרד להפסקה קצרה , עדיף ברגליים יחפות , היתה עושה פלאים ונהגתי לעשות זאת כמעט בכל יום. אבל מצאי לך את ההרגלים שעובדים עבורך- כל אחת ועולמה היא. דמייני כמה כוח יש לך לנהל ביד רמה ולהוביל אחרים כאשר את שבה רעננה מפסק זמן קצר שכזה באמצע היום .
אולי תוסיפי עוד רעיונות עבור הקוראות?
2. ה"זומיז": אימוץ התפרצויות ספונטניות של פרודוקטיביות
האם אי פעם ראית חתול פתאום דוהר דרך הבית במהירות על-קולית, מתנגש ברהיטים כמו כדור פרווה? אנא הכירי את התופעה הידועה כ"זומיז" . בשמה המדעי המלא התופעה נקראת Frenetic Random Activity Periods (FRAPs. אבל כלל לא מדובר בטירוף אקראי; זו התפרצות של אנרגיה כבושה המוצאת שחרור נפיץ.
התבוננות בחתול שלך באמצע זומיז היא לא רק מרתקת ולפעמים מצחיקה , אלא גם מהווה מאגר ללא מעט תובנות ניהוליות . יש מספר סיבות המסבירות את קיום התופעה הזו אצל חתולים ומתוך הבנה של אותן הסיבות , את יכולה לגזור פרספקטיבה ניהולית ייחודית .
ראשית, כמו חיות המשחררות אנרגיה כבושה דרך "זומיז", את יכולה ליצור הזדמנויות לצוות שלך לנתב אנרגיה עודפת באופן פרודוקטיבי- דרך סיעורי מוחות או פרויקטים יצירתיים.
שנית, כפי שחיות שונות מבטאות "זומיז" בדרכים ייחודיות, חשוב שתכירי בהבדלים האישיים בין חברי וחברות הצוות שלך. התאימי את סגנון הניהול שלך לצרכים הרגשיים , ולחוזקות ולחולשות האינדיבידואליים של כל עובדת ועובד , ואפשרי גמישות בשיטות העבודה כדי לאפשר לכל אחד ואחת לשגשג בדרכם.
לבסוף, "זומיז" לעתים קרובות מבטאים שמחה טהורה ומשחקיות אצל חיות, מה שיכול להזכיר גם לך , כמנהלת , לטפח סביבת עבודה שחוגגת הצלחות ומעודדת רגעים של כיף קליל.
תני דוגמה של משהו שעשית?
3. עקרון הקופסה: חדשנות במקומות בלתי צפויים
"אם אני נכנסת, אני יושבת." פילוסופיה חתולית נצחית זו אינה רק מקסימה; זו כיתת אמן בחדשנות והסתגלות. חתול לא רואה קופסת קרטון; הוא רואה אפשרויות אינסופיות – מבצר, מקום מסתור, נקודת תצפית.
כולנו מכירות את הציפייה הקבועה ( והשחוקה למדיי ) מכולנו – " לחשוב מחוץ לקופסה " . אז אני אומרת- בואי ניקח את זה כבר לקצה ונעצב מחדש את הקופסה עצמה.
כשאת מוצאת את עצמך ניצבת מול תקציבים מצומצמים או לוחות זמנים בלתי אפשריים, נסי לראות באתגרים אלה הזדמנויות ליצירתיות.
המשרד שלך קטן? הפכי אותו למרחב דינמי לסיעור מוחות.
את עובדת עם משאבים מוגבלים? הפעילי את הצוות שלך בחשיבה יצירתית משותפת – הפתרונות שיעלו עשויים להפתיע אותך לטובה.
צרי 'מרחב בטוח' שבו הצוות שלך מרגיש חופשי לקחת סיכונים ולהציע רעיונות נועזים. עודדי אותם לחקור רעיונות חדשים בסקרנות של חתלתול, ללא חשש משיפוט או ביקורת.
כשאת נתקלת במבוי סתום, שני את זווית הראייה שלך – תרתי משמע. נסי לעבוד ממקום פיזי שונה, התייעצי עם גורם חיצוני לרענון הפרספקטיבה, או אתחלי את החשיבה שלך מנקודת מוצא חדשה לחלוטין. שקלי לשחק עם האילוצים – הוסיפי מגבלות דמיוניות או לחלופין, דמייני עולם ללא מגבלות כלל. זו הדרך לפרוץ גבולות ולגלות פתרונות חדשניים. – זה מאוד גבוה, מה עושים בפועל?
4. פרדוקס מצביע הלייזר: מיקוד לעומת גמישות
יצא לך פעם לשחק עם החתול שלך במצביע לייזר ? לי יצא דיי הרבה.
ומעבר לעובדה שאני תמיד התעייפתי לפניו מהמשחק הזה , הבנתי שבמשחק הזה טמון שיעור חיוני בניהול תשומת לב.
כמו חתול, מנהיגה טובה חייבת להיות מסוגלת למיקוד אינטנסיבי. אבל גם כמו חתול, עליה להיות מוכנה להסיט במהירות את המיקוד הזה כאשר מזדמנת הזדמנות (או איום) דחופה יותר.
אני ממליצה לך לפתח סוג של אסטרטגיית לייזר.
בפועל, זה אומר לקבוע 1-2 יעדים קריטיים מדי רבעון ולהקדיש להם 70% מזמנך ומשאבייך.
למשל, אם השקת מוצר חדש היא היעד הכי חשוב שלך כעת , התמקדי בו באופן אינטנסיבי כמו חתול הממוקד בנקודת הלייזר. אבל בו זמנית, הקצי כ 30% מזמנך לסריקת "איומים והזדמנויות" – בדקי מתחרים, האזיני ללקוחות, עקבי אחר טרנדים בשוק. קבעי פגישת צוות שבועית של לפחות 30 דקות לסקירת התקדמות ביעדים שקבעת וכדי לזהות יחד שינויים נדרשים.
אם אתם מזהים הזדמנות או איום משמעותי במסגרת החשיבה הצוותית, היי מוכנה מיידית לשקול מחדש את הקצאת המשאבים. זכרי: המטרה שלך היא לא רק להיות ממוקדת כמו חתול, אלא גם להיות הראשונה שמזהה ומגיבה לשינויים קריטיים המוכתבים מהמציאות סביבך.
5. טכניקת השכנוע החתולי: כוחו של חיזוק חיובי
חתולים הם אמנים בהשגת מה שהם רוצים, לעתים קרובות באמצעות אמנות עדינה של גרגור. צליל מרגיע זה אינו רק מקסים; זו טכניקת מניפולציה מתוחכמת המעוררת תגובה מטפחת אצל בני אדם.
בארגז הכלים הניהולי שלך, אני מזמינה אותך לפתח את הגרסה שלך לגרגור. אבל עם הבדל מהותי אחד- לא כמניפולציה, אלא ממקום אותנטי שמאמין בחשיבות של החיזוק החיובי כדי להניע ולהשפיע על הצוות שלך.
בדיוק כמו שחתול משתמש בגרגור עדין אך אפקטיבי, השתמשי במחמאות ממוקדות ואותנטיות. למשל, בכל יום זהי לפחות שלוש התנהגויות או הישגים חיוביים בצוות שלך ותני עליהם משוב מיידי וספציפי.
"דנה, הצגת הנתונים שלך בפגישה הייתה מדויקת ובהירה, זה ממש עזר לנו לקבל החלטה מהירה." הקפידי לתגמל לא רק תוצאות סופיות, אלא גם מאמץ והתקדמות.
קבעי "שעת הערכה" שבועית של 15 דקות, בה את מציינת בפני כל הצוות הישגים ספציפיים. צרי "קיר הצלחות" במשרד או באופן דיגיטלי, שם כל חבר או חברת צוות יכולים לשתף הצלחות קטנות כגדולות. זכרי, כמו ה"גרגור" של החתול, החיזוק החיובי צריך להיות עקבי, אותנטי ומותאם אישית כדי ליצור סביבת עבודה חיובית ומניעה.
6. תיאוריית הצמר של פתרון בעיות
כשהחתול שלי ניצב מול כדור צמר,הוא לא רואה בלגן מסובך אלא הזדמנות למשחק.
כמנהלת, אני ממליצה לך לאמץ את "גישת כדור הצמר" לפתרון בעיות מורכבות. במקום להיבהל מסבך הבעיה, התחילי בקצה אחד ו"פרמי" אותה בהדרגה.
קבעי פגישות צוות קצרות, בהן תזהו יחד חוט אחד של הבעיה לטפל בו. למדי את הצוות שלך למצוא קשרים בין חלקי הבעיה , מתוך הסתכלות רחבה על כל המכלול ולא רק על הבעיה הנקודתית, כמו חתול המוצא שימושים מפתיעים בצמר. היי סבלנית וגמישה; לפעמים צריך לשנות זווית כדי לפרום את הסבך.
תמיד זכרי, המטרה שלך כמנהלת היא לא רק לפתור את הבעיה שמולך ברגע זה , אלא גם ללמוד מהתהליך ולמנוע סבכים דומים בעתיד.
7. אזור הנוחות הניהולי שלך ברוחב שפם
השפמים של החתולים שלנו רגישים להפליא, ועוזרים להם לקבוע אם הם יכולים להיכנס דרך מרווחים צרים. מערכת מדידה מובנית זו מבטיחה שהחתול לעולם לא נתקע – הוא מכיר את גבולותיו במדויק.
כמנהלת , גם עלייך לפתח דרכים שיאפשרו לך להגדיר את גבולות היכולת שלך ושל צוותך.
בפגישות הצוות השבועיות שלך, הקדישי 10 דקות ל"בדיקת שפמים" מטאפורית – שאלי כל חבר וחברת צוות היכן הן.ם מרגישים שהן.ם דוחפים את גבולותיהם. השתמשי במשימות קטנות כ"ניסויי שפמים" – למשל, תני לעובדת שחוששת מדיבור מול קהל לנהל פגישת צוות קצרה.
את יכולה לקבוע "יום אתגר" חודשי, בו כל חבר או חברת צוות לוקחים על עצמן.ם משימה קטנה מחוץ לאזור הנוחות שלהן.ם. זכרי, קצת בדומה לחתול שלך, את צריכה לדעת מתי לדחוף קדימה ומתי לסגת. אם את רואה סימני מתח – כמו "שפמים רוטטים" – בצוות שלך, תני להם זמן להתאושש באזור הנוחות שלהם.
בסופו של דבר, כמנהלת , את תלמדי עד כמה את והצוות שלך יכולים להימתח מבלי להישבר.
שימי לב שצמיחה מתרחשת בקצה אזור הנוחות שלך ושל הצוות שלך, לא קילומטרים מעבר לו .
9. התקשורת המייללת: לגרום לקולך להישמע
בשעה 3 לפנות בוקר, כשהחתול שלי מחליט שהגיע הזמן לנשנוש, לא רק אני יודעת מזה, אלא כל הרחוב שלי . סגנון התקשורת הישיר והעקבי שלו הוא אמנם מרגיז , אבל מרשים ומלמד.
כמנהלת בעולם עסקי שעדיין נשלט ברובו על ידי גברים, "התקשורת המייללת" היא יותר מסתם מיומנות – היא כלי הישרדות והצלחה.
את ככל הנראה תמצאי את עצמך לא מעט נאבקת להישמע בחדרי ישיבות מלאי קולות גבריים דומיננטיים. אל תתני לזה לדכא אותך. במקום זאת, פתחי אסטרטגיות להגברת הנוכחות שלך. כשאת מדברת, השתמשי בשפת גוף פתוחה ובטוחה – עמדי זקופה, שמרי על קשר עין, והימנעי מתנועות מיותרות שעלולות להסיח את הדעת מדבריך. אם מישהו מפריע לך, אל תהססי להגיד בנחישות: "אני עדיין לא סיימתי את הנקודה שלי". תרגלי טכניקות של הסלמה מדודה – התחילי בטון רגוע ועלי בעוצמה בהדרגה אם צריך.
זכרי, העוצמה שלך טמונה לא רק במה שאת אומרת, אלא גם באיך ומתי את אומרת זאת.
לסיכום
אסיים במילותיו של הפילוסוף החתולי הנודע, גארפילד, "אני לא בעודף משקל. אני בתת-גובה."
בקריירה שלך, את לא חסרות ניסיון – את פשוט בתחילת תשע הנשמות שלך.
