המעבר מהיותך מנהלת מצליחה ושאפתנית להיותך מנהלת שהיא גם אמא הוא אחד השינויים המשמעותיים ביותר שאישה יכולה לחוות בתוך מסע הקריירה שלה. זהו תהליך של גילוי עצמי, הסתגלות ואיזון מחדש של סדרי עדיפויות.
בעוד שההתרגשות מהבאת חיים חדשים לעולם היא עצומה, המסע של האימהות לעתים קרובות מפעיל שינוי זהות עמוק, ומשאיר נשים רבות להתמודד עם שאלות של ערך עצמי, מטרה והאיזון העדין בין חייהן האישיים והמקצועיים.
אז מי אני בעצם?
עבור רבות מאיתנו , הקריירה מהווה חלק מרכזי בזהות שלנו. התפקיד, האחריות וההישגים בעבודה תורמים לתחושת הערך העצמי שלנו ולהגדרה קלה יחסית של המטרה שלנו בחיים.
כאשר אנו הופכות לאימהות, במיוחד עבור מי מאתנו שבוחרת לקחת הפסקה מהקריירה שלה כדי לטפל בילדיה ( אבל לא רק לה ) , זהות זו יכולה להיות מוטלת בספק. המעבר הפתאומי מ"מנהלת" ל"אמא" יכול להיות מטלטל, ולהוביל לתחושות של אובדן, בלבול ואפילו דכאון.
זה קורה בצורה החזקה ביותר בכניסתנו לאמהות , עם הילד/ה הראשונים. אבל כל לידה נוספת היא מטלטלת ובעיקר מפתיעה. אנחנו אף פעם לא יכולות לנחש מבעוד מועד מה נפגוש – פיזית, נפשית ורגשית – בצד השני של חוויית הלידה . חוסר הוודאות הזה וחוסר היכולת לשלוט ולנהל את המתרחש – הוא נדבך גדול בהתמודדות שלנו עם משבר הזהות הזה.
אתגרים רגשיים
בואו נודה על האמת – למי מאיתנו יש בכלל את הפריבילגיה להרהר בזהות שלנו כאשר יש לנו בידיים תינוק חסר ישע שדורש את תשומת הלב שלנו 24/7 ? שלא לדבר על השינויים ההורמונליים, חוסר השינה , הגוף שלנו שעבר חוויה משמעותית והשתנה – כל אלו יכולים להוביל לתנודות במצב הרוח שלנו , לחרדה ועייפות.
הרבה מאיתנו גם מרגישות כל הזמן אשמות בתקופה הזו של חיינו . אשמות כי לא הספקנו כל מה שרצינו , אשמות כי לא הצלחנו להניק , אשמות כי אין לנו סבלנות כבר לשמוע את התינוק בוכה לפעמים, אשמות כי גם בן הזוג שלנו צריך שנהיה בנות זוג עבורו ואנחנו לא תמיד מסוגלות. אינספור סיבות ונסיבות שגורמות לנו לשאת משא כבד של אשמה איתנו לכל מקום .
אני פה כדי להגיד לך שכל הרגשות הקשים האלו הם ממש נורמליים . כולנו חוות אותם . אנחנו כנראה לא מספיק מדברות ומאווררות אותם החוצה בצורתם הגולמית והכנה , אבל כולנו שותפות לחוויה דומה.
וזה חלק טבעי ונורמלי במסע שלנו לגלות מי אנחנו כאמהות וגם מי אנחנו בכלל בעולם ברגע שחזרנו לעבודה ואנחנו צריכות להיוולד מחדש בעצמנו אחרי חופשת לידה כמנהלות .
התבוננות בחתול שלך באמצע זומיז היא לא רק מרתקת ולפעמים מצחיקה , אלא גם מהווה מאגר ללא מעט תובנות ניהוליות . יש מספר סיבות המסבירות את קיום התופעה הזו אצל חתולים ומתוך הבנה של אותן הסיבות , את יכולה לגזור פרספקטיבה ניהולית ייחודית .
ראשית, כמו חיות המשחררות אנרגיה כבושה דרך "זומיז", את יכולה ליצור הזדמנויות לצוות שלך לנתב אנרגיה עודפת באופן פרודוקטיבי- דרך סיעורי מוחות או פרויקטים יצירתיים.
שנית, כפי שחיות שונות מבטאות "זומיז" בדרכים ייחודיות, חשוב שתכירי בהבדלים האישיים בין חברי וחברות הצוות שלך. התאימי את סגנון הניהול שלך לצרכים הרגשיים , ולחוזקות ולחולשות האינדיבידואליים של כל עובדת ועובד , ואפשרי גמישות בשיטות העבודה כדי לאפשר לכל אחד ואחת לשגשג בדרכם.
לבסוף, "זומיז" לעתים קרובות מבטאים שמחה טהורה ומשחקיות אצל חיות, מה שיכול להזכיר גם לך , כמנהלת , לטפח סביבת עבודה שחוגגת הצלחות ומעודדת רגעים של כיף קליל.
תני דוגמה של משהו שעשית?
איך אנחנו יכולות לצלוח את המשבר?
בתור מישהי שחוותה פעמיים בחיים את המשבר הזה , אני מוצאת שנכון להסתכל על הדרך להתמודדות טובה איתו בשני רבדים .
קבלה והכרה:
הגדרה מחדש של הצלחה:
הלוא הצלחה , גם ללא קשר לאמהות , היא מושג סובייקטיבי לגמרי. ולכן חשוב שתגדירי רק מה שנכון עבורך ולא תנסי לעמוד בסטנדרטים חברתיים / משפחתיים כלשהם. וזה יכול להיות פשוט כמו חיוך של התינוק שלך, או סתם יום רגוע בבית.
אני יכולה להציע לך לנהל יומן חזרה לעבודה . בשבועיים הראשונים , היומן הזה צריך להיות מנוהל ברמה יומית ואפילו שעתית . הכוונה היא – שאת יושבת יום לפני היום שאת חוזרת לעבודה ומתכננת את הלו"ז למחרת באופן מפורט – משעות הבוקר בבית ( כולל השלב הקשוח מאוד של לשים את התינוק במעון / אצל המטפלת בפעם הראשונה ולהיפרד ממנו ליום שלם ) , עד להפסקות שאיבת חלב אם את מתכננת לעשות זאת ( עשיתי את זה 4 חודשים עם כל ילד תוך כדי עבודה ולכן ממליצה לא לשכוח ) ועד הגמישות זאת זקוקה לה מבחינת שעת יציאה הביתה. המטרה של היומן הזה היא לתת לך בהירות . את חוזרת עמוסת רגשות וזה כלי דיי פשוט שמייצר גבולות גזרה טכניים – את יודעת מראש מתי את מגיעה, מתי את הולכת , כמה זמן יש לך בין לבין לעבוד ואני מוצאת שזה עוזר ותומך , בעיקר בימים הראשונים . אחרי כשבועיים , אני חושבת שאפשר כבר לנהל את היומן הזה באופן שבועי ולהכניס גם יותר תוכן של עבודה – אלו שגרות ניהול את כבר מחזירה ובאיזו תדירות , עד כמה את מרחיבה את העשייה שלך וכו' . אחד הכללים הכי חשובים בעיניי הוא הדרגתיות. תני לעצמך להיכנס חזרה למשבצת הניהולית באופן הדרגתי וגמיש , כך שתהייה שלמה עם כל שלב ותימנעי מלהציף את עצמך בעבודה או במתח מוקדם מדי או באופן לא מותאם ליכולות שלך בשלב הזה.
טיפוח עצמי:
חיבור לעולם המקצועי:
ניהול ציפיות:
תקשורת פתוחה וכנה:
בכל מערכת יחסים בחיינו , ככל שנהיה פתוחות ותקשורתיות יותר, כך יבינו את הצרכים והרצונות שלנו באופן ברור וקל יותר. כולנו מבינות את זה , בדרך הקלה או הקשה . אני חושבת שבתקופה שלאחר הלידה ,עוד יותר חשוב מהרגיל להתעקש על להיות הכי אותנטיות ופתוחות עם הסובבים אותנו – בבית ובעבודה. הסיבה הכי עמוקה לכך היא שאף אחד או אחת סביבך בנקודת הזמן הזו , לא יכולים לדעת מה את חווה או מרגישה. גם לא החברה הכי טובה שלך שכבר ילדה . כל המעגלים סביבך מסתכלים עלייך דרך חוויות העבר שלהם או התפיסה שלהם של איך את אמורה להתנהג או להגיב.אבל בסופו של דבר, כל חווית אמהות היא שונה וייחודית ואם לא תמצאי את הכוחות בתוכך לתקשר החוצה לאיזו עזרה את זקוקה, מה הקשיים שאת חווה ומה אפשר או אי אפשר לצפות ממך לעשות – כך רק יגדל התסכול שלך או הבדידות שלך אל מול ציפיות של אחרים שלא מתממשות . בדומה להמלצה שלי על חמלה- גם את המיומנות של תקשורת פתוחה אני ממליצה להתחיל לתרגל כמה שיותר מוקדם ולהבין שזה גלגל הצלה בימים מורכבים שבהם את זקוקה לו כמו אוויר לנשימה.
עם המעסיק:
עם בן/בת הזוג והמשפחה התומכת סביבך:
שתפי אותם בתחושות שלך ובקשיים שאת חווה.
חשבי יחד עם בן זוגך כיצד נכון לחלוק במטלות בבית ובטיפול בילדים באופן המותאם לכך שחזרת לעבוד . זכרי, את לא צריכה לעשות הכל לבד , אלא להיפך, למקסם את העזרה והתמיכה שאת יכולה לקבל מהמעגלים סביבך.
בניית רשת תמיכה:
הצבת גבולות:
המעבר בין תפקידי אם ומנהלת הוא מסע אישי. אין דרך אחת "נכונה" לעשות את זה.
הקשיבי לעצמך, סמכי על האינטואיציה שלך, ואל תפחדי לבקש עזרה כשאת צריכה אותה.
את יותר חזקה ממה שאת חושבת.
ניהלתי נשים רבות שברגע האמת הבינו את החוזק האמיתי שלהן.
האמיני לי – את תוכלי להתמודד עם כל אתגר שיעמוד בדרכך.
אני יודעת שלהיות בתפקיד ניהול מביא איתו המון אתגרים.
ולנשים יש אתגרים רבים יותר. בין אם זה שילוב של אמהות וקריירה או סתם הדרך בה הן מנווטות בעולם שהוא גברי.
אם את מרגישה שגם את מתמודדת עם חלק מהקשיים אותם שיתפתי במאמר הזה – בואי לשיחת ייעוץ.
אחד הדברים שאני עושה, הוא להקשיב לאתגרים וגם למה שנאמר בין השורות.
לאחר מכן אדע להציע לך דרך פעולה שמתאימה לך.
